לחיות בשכנות טובה עם סנוניות

בבית המשותף

בקיץ 2018, כשבת-זוגי ואני חיפשנו דירה בלב יבנה, ההתלבטות הסתיימה בזכות זוג סנוניות המערות שדאה ליד פתח הבית המשותף. סנוניות המערות הן יפהפיות מהממות הבונות קינים מפוארים, ותפוצתן בארץ מוגבלת למדי. זוהי זכות נדירה לגור ליד זוג כזה, תוספת בלתי מוכרת לערכו הממשי של הנדל"ן. זוג סנוניות ליד הבניין מעיד על קינון סמוך, וקן שנשאר במקומו ללא פגע הוא סימן לשכנים טובים.עברנו לבניין בחורף, כשהסנוניות שהו באפריקה. עם שובן באביב התגלה הקן הענקי שלהן צמוד למנורה בגומחה צדדית. בימים אלה, באביב הרביעי להיכרותנו עם זוג הסנוניות, הן עסוקות בתפיסת החרקים המעופפים שסביבנו לשם האכלת דור חדש בקן. אני בטוח שרבים מדיירי הבניין ראו את קן הסנוניות שלנו והניחו להן לנהל את חייהן בשלום, אך בעצם הגוזלים שנמצאים כעת בקן ניצלו ממוות בטוח מידי משפצים. בת-זוגי הבחינה בהודעה על השיפוץ המתוכנן, ומיד התקשרה בבהלה לאיציק מוועד הבית. איציק הוא אחד מאותם דיירים נדירים הנוטלים על עצמם את האחריות לניהול בית משותף, ומסתבר שהוא כלל לא ידע שמדובר בסנוניות. הקן הסגור אינו מאפשר לראות את הגוזלים שבתוכו, וההורים מגיעים ועוזבים במהירות. איציק חשב אפוא שמבנה הבוץ שעל התקרה הוא קן חרקים, אולי צרעות; לכן איציק לא התקרב לקן, אך תכנן להורות למשפצים להרוס אותו. כששמע שמדובר בציפורים הצהיר איציק בקול חרד שאינו רוצה לפגוע בבעלי-חיים, ודחה מיד את עבודת השיפוץ. ככה צריך להתנהג כשסנוניות מאמצות את הבניין שלך.

שכנים חדשים: 3 מבין 4 פרחוני סנוניות המערות שגדלו בשנה שעברה בבית משותף. לב יבנה, 18.5.2020. צילום: אריאל צבל
שכנים חדשים: 3 מבין 4 פרחוני סנוניות המערות שגדלו בשנה שעברה בבית משותף. לב יבנה, 18.5.2020. צילום: אריאל צבל

במרכז המסחרי

בשנים האחרונות ראיתי ביבנה לא מעט חוסר סובלנות כלפי סנוניות, וגם התנהגות פלילית כלפיהן (פגיעה בקן פעיל של סנוניות אסורה לחלוטין בחוק להגנת חיית הבר). אולם רוב תושבי העיר אוהבים אותן. המרכז המסחרי בנווה אילן, למשל, הוא מוקד של התפעלות מסנוניות. מדובר בבניין שכאילו תוכנן במיוחד עבורן – מעברים מקורים רבים ששוליהם תחומים בקורות ומחולקים לגומחות מוגנות. כשאני מביט שם בסנוניות, תמיד עוצרים זרים גמורים ופונים אלי לדבר עליהן, וכולם מספרים בחיבה על הפלא שצמח מעל ראשיהם, במרכז המסחרי הזה וגם במקומות אחרים בעיר.

דויד ופיני הם בעלי חנות לחומרי בניין במרכז המסחרי. הם אוהבים את הסנוניות שלהם, ובמיוחד את הזוג שהתמקם ליד פתח חנותם. השבוע קבענו שניפגש לדבר על הסנוניות. השיחה הייתה אמורה להיות נעימה, אך כשהגעתי למקום הסתבר שהקן הושמד על-ידי עובד ניקיון. לבעלי החנות הזועמים לא נותר אלא להזהיר את האיש ולהבטיח שלא יקרה יותר פשע כזה. הנחמה היחידה היא שהרס הקן נעשה לאחר שהגוזלים כבר פרחו ממנו.

פיני ודויד שמחו לספר על השכנות הקטנות שלהם. הגעתי למרכז המסחרי ב-11:00 בבוקר, ופיני התלוצץ שהסנוניות כבר תפסו שלאפשטונדה, וכדאי שאגיע מוקדם בבוקר, אז הן בשיא פעילותן. המעקב אחריהן הוא חלק משגרת היום של פיני, והוא יודע לספר על בניית הקינים, האכלת הגוזלים והמאבק בציפורים אחרות. פיני העיר שבתקופת ההאכלה צללה עליו פעם אחת הסנונית המקננות ליד חנותו. שאלתי אם זה הפריע לו; אך מכיוון שמדובר בציפור שמשקלה כ-20 גרם בלבד, השאלה נשמעה לו מגוחכת. שאלתי גם על מוקד המחלוקת העיקרי בין חלק מהתושבים לסנוניות – לשלשת למרגלות הקן. פיני חייך ואמר שאנשים מנסים לחיות חיים נקיים מדי, עד כדי כך שהם פוגעים בבריאות. שאלתי אם ירצה שאתקין בעתיד מדף פוליגל (לוח פלסטיק חלול וקל) מתחת לקן – האמצעי היעיל, הפשוט והמקובל בעולם למניעת לכלוך מתחת לקיני סנוניות. פיני משך בכתפיו: הוא לא מתנגד, אך אינו חושב שזה נחוץ.

פיני ציין שזוג הסנוניות שליד חנותו כבר מתחיל לבנות מחדש על חורבות הקן ההרוס. מחוץ לחנות עמדו בני-הזוג על שרידי קינם והחליפו ביניהם קריאות נמרצות כשהם עוברים שוב ושוב על כל נקודה של הרס. בקרוב יהיה שם קן חדש שישמח את בעלי החנות ואת רוב הלקוחות שלהם. איש לא הרוויח דבר מההרס, ורק הסנוניות איבדו משאב חיוני והפסידו שבועות של עבודה קשה במקום לעסוק בגידול הדור הבא. קן של סנוניות נועד לשימוש משנה לשנה, כפי שסיפר לי אחד מאותם ותיקי יבנה השמחים לעצור ולשוחח על הסנוניות במרכז המסחרי. הבטנו יחד ממרחק בהורים המאכילים שני גוזלים בקן גדול ויפה במיוחד, והאיש החביב הצביע על הבדל שחמק מעיניי בין חלקו העליון לחלקו התחתון של הקן. לדבריו, הקומה העליונה של הקן היא תוספת בנייה חדשה שהסנוניות ערמו על קינן מהשנה שעברה. מאמץ גדול בשיפוץ בית קבע, ויש צופים היודעים להעריך את האדריכלות המיוחדת הזו.

קינון סנונית הרפתות ליד חנות חומרי בניין – לשמחתם של בעלי החנות. המרכז המסחרי נווה אילן, 27.4.2021. צילום: אריאל צבל
קינון סנונית הרפתות ליד חנות חומרי בניין – לשמחתם של בעלי החנות. המרכז המסחרי נווה אילן, 27.4.2021. צילום: אריאל צבל

בני-הזוג שלעיל על חורבות קינם שהושמד, נגד רצונם של בעלי החנות. המרכז המסחרי נווה אילן, 10.5.2021. צילום: אריאל צבל
בני-הזוג שלעיל על חורבות קינם שהושמד, נגד רצונם של בעלי החנות. המרכז המסחרי נווה אילן, 10.5.2021. צילום: אריאל צבל

בדירה הפרטית

בשנה שעברה, בעקבות כתבה שפרסמתי ב"יבנה שלי" על סנוניות בעיר, פנתה אלי ליהי כדי לספר על קן סנונית המערות שבביתה. במקרה זה לא מדובר בגומחה צדדית או בשטח ציבורי אלא בקן שנבנה על קיר בוהק בבית מטופח. ועדיין כל מה שחשוב לליהי ולמשפחתה זה הצלחת הקינון. ניסיון הקינון בשנה שעברה הסתיים במפח נפש, כשהקן נשבר ללא התערבות אדם. באביב הזה שב זוג הסנוניות להריסות קינו: ב-1 באפריל הבחינה ליהי לראשונה בזוג שחזר. הסנוניות ישנו בשרידי הקן מדי לילה, ואט אט בנו אותו מחדש. לאחר 36(!) ימי עבודה הסתיימה הבנייה. הסנוניות האלה מצאו משפחה טובה לגור אצלה, אך ציפורים אחרות ושרב (הגורם לסדקים בקיני הבוץ) עדיין מאיימים עליהן. ליהי ומשפחתה עוקבים בחרדה אחר ניסיון הקינון הזה, מוכנים להגיש עזרה אם יהיה צורך. כך נראית שכנות טובה.

הגיעו הביתה: זוג סנוניות המערות לן בשרידי קינו מהשנה שעברה מיד לאחר שובו מאפריקה. בית מגורים בנווה אילן, 1.4.2021. צילום: ליהי פליישר
הגיעו הביתה: זוג סנוניות המערות לן בשרידי קינו מהשנה שעברה מיד לאחר שובו מאפריקה. בית מגורים בנווה אילן, 1.4.2021. צילום: ליהי פליישר

קינון הוא עבודה קשה: 36 ימים לאחר שובן, סנוניות המערות השלימו את שיפוץ הקן שלהן. בית מגורים בנווה אילן, 6.5.2021. צילום: ליהי פליישר
קינון הוא עבודה קשה: 36 ימים לאחר שובן, סנוניות המערות השלימו את שיפוץ הקן שלהן. בית מגורים בנווה אילן, 6.5.2021. צילום: ליהי פליישר

פורסם במקור: חיות בר יבנה (דף פייסבוק), 14.5.2021. שועתק (עם שינויים) בפורטל יבנה שלי, 26.5.2021.

Share